Pourim

Chabbat Zakhor

שַׁבַּת זָכוֹר
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל-יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁצִוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק, וְנֶאֱמַר תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח, וְנֶאֱמַר כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר, כְּמוֹ שֶׁפֵּֽרְשֽׁוּ רַבּוֹתֵֽינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זָכוֹר בַּפֶּה וְלִקְרוֹתָהּ בַּסֵּֽפֶר, לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד. וְיַעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ כְּאִלּוּ כִּוַּֽנְנוּ בְּכָל-הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּמִצְוָה זוֹ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
זָכ֕וֹר (דברים כה יז) אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ֠ מִכׇּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָה־אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃
אחר קריאת התורה נוהגים לאומר, וי"א קודם
מִי כָמוֹךָ, וְאֵין כָּמוֹךָ, מִי דֽוֹמֶה־לָּךְ, וְאֵין דּוֹמֶה לָךְ:
על סדר א"ב
אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל, אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל, כִּי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ:
בִּימֵי חָרְפִי מִקַּדְמוֹנָי, בִּי דִבֶּר רוּחַ יְהֹוָה, וְהַיּוֹם אִם גֵּרְשׁוּנִי עֲוֹנָי, דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ:
גְּמָלַנִי מֵאָז טוֹבוֹת, גְּלוּיוֹת יְדוּעוֹת לַלְּבָבוֹת, גַּם אִם יִהְיוּ הַצָּרוֹת קְרוֹבוֹת, אַשְׁרֵ֖י כׇּל־ח֥וֹכֵי לֽוֹ:
דְּמֵי מִתְקוֹמְמַי אַזֶּה, וְדִגְלִי אָרִים כִּדְבַר כָּל־חוֹזֶה, הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ:
הַיּוֹם אַבִּיעָה חִידוֹת, הָיוּ מִנִּי קֶדֶם עֲתִידוֹת, נִפְלָא בָּם הַמֵּבִין צְפוּנֵי סוֹדוֹת, יֽוֹצְרִ֤י מִבֶּ֙טֶן֙ לְעֶ֣בֶד ל֔וֹ:
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מֶלֶךְ הוּקָם עָל כִּבְרוֹשׁ, נִשָּׂא וָרָם עַל כָּל־קָצִין וָרֹאשׁ, וַיהֹוָ֛ה הֵנִיחַֽ־ל֥וֹ:
זִמֵּן בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמַלְכוּתוֹ, לְהַרְאוֹת לְכָל־עֲבָדָיו תְּכוּנָתוֹ, וְאַבְנֵי־נֵ֔זֶר מִֽתְנוֹסְס֖וֹת עַל־אַדְמָתֽוֹ, וְעַפְרֹ֖ת זָהָ֣ב לֽוֹ:
חֵלֶק לְכָל־בְּנֵי שׁוּשָׁן נָתַן, וְהִקְדִּישׁ קְרוּאָיו כְּחָתָן, בַּחֲצַ֕ר גִּנַּ֥ת בִּיתַ֖ן, אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ:
טָעַם עֲשׂוֹת רְצוֹן כָּל־אִישׁ וְיִצְרוֹ, וְאֵין אוֹנֵס לְאִישׁ יַיִן עֲבָרוֹ, וְלָתֵת לְכָל־שׁוֹאֵל דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ:
יַחַד אֻסְּפוּ כָּל־הַנִּדְרָשִׁים, גַּ֚ם וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֔ה עָשְׂתָ֖ה מִשְׁתֵּ֣ה נָשִׁ֑ים, וּמִשְׁתֵּה הַנָּשִׁים כַּאֲנָשִׁים, שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ־לֽוֹ:
כְּט֥וֹב לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ בַּיָּ֑יִן, אָמַר לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת יְפַת הָעָיִן, וַתְּמָאֵן בִּדְבָרוֹ לֵאמֹר אָיִן, הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ:
לַקְּרוֹבִים אֵלָיו הַיּוֹשְׁבִים עֲלֵי כָן, שָׁאַל וַיְּעָצֵהוּ מְמוּכָן, הוּא הָמָן לַפֻּרְעָנוּת מוּכָן, לִבּ֗וֹ יִקְבׇּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ:
מוֹעֲצוֹתָיו כַּדָּת נְתוּנוֹת, הָיוּ לְעַמִּי רְפוּאוֹת צְפוּנוֹת, כִּי לוּלֵי אִגָּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת, גַם־פְּלֵיטָ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה לּֽוֹ:
נוֹעָץ לִקְרֹא לְכָל־הֲמוֹנָיו, לְהָבִיא כָל־יְפַת תֹּאַר לְפָנָיו, וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינָיו, מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לּ֖וֹ:
סִנְסָן לְיָאִיר הֵאִיר וְזָרַח, יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח, טֶרֶם מַכָּה צִיץ רְפוּאָה פָרַח, כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הֹוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ:
עִמּוֹ נֶאֶמְנָה הֲדַסָּה תַמָּה, הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת־דֹּד֔וֹ בָּרָה כַּחַמָּה, וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מׇרְדֳּכַ֛י ל֖וֹ:
פָּֽגְעָה חֵן וַתֵּלֶךְ וַהֲלוֹם, וַתִּלָּקַ֤ח אֶסְתֵּר֙ אֶל־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ גִּזְרַת יָהֲלוֹם, וּמָרְדְּכַי צִוָּה לָהּ לְכִי לְשָׁלוֹם, כִּי־ה֥וּא אֲ֝דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי־לֽוֹ:
צֶדֶק לָֽבְשָׁה בְּמַמְלַכְתָּהּ, לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר עַמָּהּ וּמוֹלַדְתָּהּ, וְהַמֶּלֶךְ אֲהֵבָהּ וַיֶּרֶב תִּפְאַרְתָּהּ, כִּי מֵיְהֹוָה הָֽיְתָה לּוֹ:
קֶשֶׁב רַב קָשַׁב צְרוֹר הַמּוֹר, מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הַקְּבוּעִים לִשְׁמוֹר, וְהִנָּם חוֹשְׁבִים עַל הַמֶּלֶךְ לֵאֹמֹר, הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ:
רָחֲשָׁה אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר, בְּשֵׁם מָרְדְּכַי וְנִכְתַּב בַּסֵּפֶר, בֻּקַּשׁ וְנִמְצָא לִפְנֵי צְבִי עוֹפֶר, כִּי־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ל֑וֹ:
שְׁנֵיהֶם נִתְלוּ עַל הָעֵץ, כִּי שָׁמַע מָרְדְּכַי לְשׁוֹנָם בְּהִוָּעֵץ, נַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ סַם הַמָּוֶת רוֹעֵץ, אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ:
תְּשׁוּעָה זֹאת צְפוּנָה לְדוֹר אַחֲרוֹן, נִכְתְּבָה עַל סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן, לִהְיוֹת לוֹ מִן הַמֶּלֶךְ תַּגְמוּל וְיִתְרוֹן, כִּ֤י פֹ֣עַל אָ֭דָם יְשַׁלֶּם־ל֑וֹ:
סימן: אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי
אַחַר כָּל־אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת־הָמָן הֵרִים, וַיְנַשְּׂאֵהוּ מֵעַ֕ל כׇּל־הַשָּׂרִ֖ים, וְתוֹעֲפֹ֖ת הָרִ֣ים לֽוֹ:
נִמְנַע מָרְדְּכַי מִסְּגוֹד לָרָשָׁע, נִין עֲמָלֵק אֲשֶׁר מִבֶּטֶן פָּשַׁע, וְזֶה הוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהֹוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒:
יוֹם כָּֽרְעוּ לוֹ כָּל־עַבְדֵּי הַמֶּלֶךְ, וּמָרְדְּכַי בְּתֻמּוֹ הוֹלֵךְ, בִּקֵּשׁ לְחַרְחֵר רִיב עַל עַם דָּל וָהֵלֶךְ, עֹבֵ֥ר מִ֝תְעַבֵּ֗ר עַל־רִ֥יב לֹּא־לֽוֹ:
יָעַץ תַּחְבּוּלוֹת כְּשִׂכִּים בְּצִדּוֹ, וַיִּבֶז בְּעֵינָיו בִּגְאוֹן חֶמְדּוֹ, לִשְׁלוֹחַ יָד בְּמָרְדְּכַי לְבַדּוֹ, בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ:
הִרְבָּה כֶסֶף וְזָהָב לִבְלִי חוֹק, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ זֶה עֵת לִשְׂחוֹק, וַיָּבֵא עֵצוֹת מֵרָחוֹק, לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־לֽוֹ:
וַיַּפֵּל פּוּר וְיָדוֹ בַגּוֹרָל הָדָה, וַיַּרְא כִּי בַאֲדָר מֵת אָבִי הַתְּעוּדָה, וְלֹא זָכַר כִּי הִיא עֵת הַלֵּידָה, חֶבְלֵ֥י יוֹלֵדָ֖ה יָבֹ֣אוּ ל֑וֹ:
דּוֹב אוֹרֵב יְעָצוּהוּ רַעְיוֹנָיו, וַיִּשְׁאַל שְׁאֵלָה מֵאֲדוֹנָיו, וְגַם הוּא שִׁנֵּי אֲרָיוֹת שִׁנָּיו, וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ:
הֵן עַם אָחוֹר נָזוֹרוּ, וְדָתֵיהֶם שׁוֹנוֹת וְדָֽתְךָ בַּל יִנְצוֹרוּ, ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ל֗וֹ:
הֲכִינוֹתִי כֶסֶף לִגְנָזֶיךָ יַעַל, לְאַבֵּד זֶה הַגּוֹי הַנִּגְעַל, כׇּל־הַבִּרְכַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר לֹא־כָֽרְעוּ֙ לַבַּ֔עַל וְכׇ֨ל־הַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־נָשַׁ֖ק לֽוֹ:
לְהָבִ֖יא אֶל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ אֹסֵף, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶסֶף, וְנֶפֶשׁ אַכֶּה לְכָל־בֵּית־יוֹסֵף, פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ:
וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ יְהִי לְךָ קִנְיָנֶיךָ, וְזֹאת טַבַּעְתִּי עַל יַד יְמִינֶךָ, וְהָעָ֕ם לַעֲשׂ֥וֹת בּ֖וֹ כַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶֽיךָ, וּבָא֙ עַד־קִצּ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹזֵ֖ר לֽוֹ:
יָצָא וְסוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ נִקְרָאוּ, וַיִּכְתְּבוּ כְּכָל־אֲשֶׁר הוֹרָהוּ, וּבְכָל־עַם וָעָם רָצִים יָצָאוּ, שָׂרֵ֨י הָרֶ֤כֶב אֲשֶׁר־לוֹ֙:
הָיָה דבָרוֹ נָחוּץ לֵאמֹר, כֶּרֶם חֶמֶר בְּיוֹם אֶחָד לִזְמוֹר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר הָחֵל וְגָמוֹר, לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ:
קָרַע מָרְדְּכַי בְּגָדָיו לִפְנֵי אֵל, וַיִּצְעַק מַר עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל, הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ:
טָרֹף טֹרַף שְׁאָר הֲמוֹנַי, מִֽי־נָתַ֨ן לִמְשִׁסָּ֧ה יַעֲקֹ֛ב לְמוֹנַי, וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא יְהֹוָ֑ה ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ:
נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר הִגִּידוּהָ דָבָר, שָׁמַעְנוּ צְעָקָה כַּיְּעֵנִים בַּמִּדְבָּר, וּמָרְדְּכַי בִּלְבוּשׁ שַׂק עָבַר, לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ:
בְּגָדִים שָֽׁלְחָה לְהַלְבִּישׁוֹ, וְלֹא קִבֵּל מִמְּרִירוּת נַפְשׁוֹ, וַתִּשְׁלַח לַהֲתָךְ לְחָקְרוֹ וּלְדָרְשׁוֹ, לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ:
רוּחוֹ הוֹצִיא לַהֲתָךְ וְחִוָּה, וּפָרָשַׁת הַכֶּסֶף לְפָנָיו שִׁוָּה, וְהַפַּתְשֶׁגֶן שָׁלַח וְעַל אֶסְתֵּר צִוָּה, לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ:
בִּתְשׁוּבָתָהּ אָֽמְרָה לַהֲשִׁיבוֹ, דַּע כִּי בֶן־מָוֶת אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא וְיָבֹא, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת־שַׁרְבִיט זְהָבוֹ, בִּקְרׇב־אִ֔ישׁ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת ל֑וֹ:
יַקִּיר כְּשָׁמְעוֹ דִּבְרֵי הֲדַסָּה, זָעַק אֲהָהּ כִּי אֵין מְנוּסָה, זַ֤עַף יְהֹוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ:
שָׁלַח לָהּ לֵאמֹר אַל תְּדַמִּי, לְהִמָּלֵט בֵּית־הַמֶּלֶךְ מִכָּל־לְאוּמִי, כִּי אַתְּ תֹּאבְדִי וְאוּלָם עַמִּי, אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹ:
מִמָּקוֹם אַחֵר יִשְׁלַח שְׁלוֹמָיו, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו, עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ:
וַתַּעֲנֵהוּ לֵךְ כְּנוֹס כָּל־חוֹכֵי פִדְיוֹם, וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם, וְרַחֲמִים בַּקְּשׁוּ מֵאֵל נוֹרָא וְאָיוֹם, וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ:
אֵל נִדְרָשׁ בְּכָל־לֵב יִדְרְשֶׁנּוּ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו לְעַם יִקְרָאֶנּוּ, וַיֹּאמֶר עוֹד זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ, עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ:
לָֽבְשָׁה חֵן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתֵּלֶךְ, וַתִּיקַר עַד מאֹד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּבֶז בְּכָל־אֲשֶׁר הוּא מוֹלֵךְ, וְעַל֙ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ:
הַיָּפָה בַנָּשִׁים נֶטַע נַעֲמָן, מַה־שְּׁאֵלָתֵךְ כִּי הַכֹּל מְזוּמָן, וַתֹּ֣אמֶר יָב֨וֹא הַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙, אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי לֽוֹ:
לְמָחָר קְרָאתָם לְסוֹד נִכְמָס, וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְנֶעְלָס, וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק:
וַיָּבֵא אֹהֲבָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ, וַיְסַפֵּר לָהֶם כְּבוֹדוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, וּגְזֵרָה עוֹמֶדֶת לְעוּמָתוֹ, ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ל֔וֹ:
יְעָצוּהוּ עֲשׂוֹת עֵץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים, לִתְלוֹת עָלָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וּלְהָכִינוֹ כְּחֶפְצוֹ מִכָּל־חֲרָשִׁים, חָרָ֤שׁ חָכָם֙ יְבַקֶּשׁ־ל֔וֹ:
על סדר א"ב
אֱלֹהִים עֵדֶר צֹאנוֹ בִּקֵּר, וַתִּדַּד שְׁנַת הַמֶּלֶךְ עַד יְהִי חוֹקֵר, בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְהָיָה בֹקֶר, וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ:
בְּמָצְאוֹ דְּבַר מָרְדְּכַי מְפוֹרָשׁ, מַֽה־נַּעֲשָׂ֞ה יְקָ֧ר וּגְדוּלָּ֛ה דָּרַשׁ, וַיֹּאמְרוּ כִּי לֹא פֹרַשׁ, מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ:
גִּלָּה אֹזֶן הָמָן בְּדַבְּרוֹ, מַה־לַּעֲשׂ֕וֹת בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּיקָר֑וֹ, וַיַּעַן וַיִּנָּקֵשׁ בְּמַאֲמָרוֹ, פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑וֹ:
דִּבֶּר לַעֲדוֹתוֹ בַּעֲדָיֵי מְלָכִים, וְלָלֶכֶת לְפָנָיו אֶחָד מֵהַנְסִיכִים, וְלִבּוֹ בְּמַחֲשָׁבָיו הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים, וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ:
הֱשִׁיבוֹ הַמֶּלֶךְ כֵּן דִּבַּרְתָּ, עֲשֵׂה לְמָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי כְּכָל־אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, כֵּן מִשְׁפָּטֶיךָ אַתָּה חָרַצְתָּ, כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ:
וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ, וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ, וַיִּוָּעֲדוּ אֹהֲבָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ, לָב֥וֹא לָנֽוּד־ל֖וֹ:
זֶרַע יְשׁוּרוּן זָֽכְרוּ נְבוֹנָיו, אִם יֵשׁ מָרְדְּכַי אֶחָד מִבָּנָיו, אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ:
חֲכָמָיו עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִבְהִילוּהוּ לַהֲקִימוֹ, וְלֹא רָאָה כִּי־יָבֹא יוֹמוֹ, אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ל֑וֹ:
טֶרֶם כְּלוֹת מִשְׁתֶּה הַיַּיִן, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל יְפַת הָעַיִן, שַׁאֲלִי כִּי הַכָּל לְנֶגְדֶּךְ כְּאַיִן, וַתֵּ֣בְךְּ וַתִּתְחַנֶּן־ל֗וֹ:
יִנָּתֵן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁתִי, כִּי נִמְכַּרְנוּ לְצוֹרֵר וְלֹא מִבְּרִיתִי, תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ:
כִּי מַה־חֶפְצִי אַחַר זֶה הַצַּעַר, וּכְלֵי הַקְּרָב שׁוֹת שָׁתוּ הַשַּׁעַר, הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ:
לָהּ אָמַר מִי הוּא זֶה מִכָּל־אֲנָשַׁי, וְאֵי זֶה הוּא מִכָּל־מִגְרָשַׁי, א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ:
מִהֲרָה לַעֲנוֹתוֹ הָמָן זֶה הָרָע, אֲשֶׁר פְּרָעוֹת בְּגוֹי צַדִּיק פָּרַע, א֖וֹי לְרָשָׁ֣ע רָ֑ע כִּֽי־גְמ֥וּל יָדָ֖יו יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ:
נִמְלָא חֵמָה וְקָם אֶל גַּנוֹ, וּבְשׁוּבוֹ רָאָהוּ נוֹפֵל עַל כַּנּוֹ, יְגַלּ֣וּ שָׁמַ֣יִם עֲוֺנ֑וֹ וְ֝אֶ֗רֶץ מִתְקוֹמָ֘מָ֥ה לֽוֹ:
סָרִיס אֶחָד גִּלָּה חַטָּאתוֹ, הֵן עֵץ עָשָׂה לְמָרְדְּכַי בְּבֵיתוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ, עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ:
עָֽמְדָה אֶסְתֵּר לְבַקֵּשׁ עַל עַמָּהּ, לְהָשִׁיב סִפְרֵי הָאַף וְהַחֵמָה, כִּי נִחַם יְהֹוָה עַל מַכָּה עֲצוּמָה, וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ:
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לִהְיוֹת הַיְּהוּדִים, לַהֲרוֹג בְּשׂוֹנְאֵיהֶם עֲתִידִים, כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדְּכַי עַל הַמּוֹרְדִים, וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ:
צֻוָּה מָרְדְּכַי עַל עַם לֹא אַלְמָן, מוֹשִׁיעַ וְרַב נָגִיד וְנֶאֱמָן, וְהָפְקַד עַל בֵּית הָמָן, וְעַל֙ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ:
קִדַשְׁתִּי לְצֹרְרַי מִזְבֵּחַ, וְאָכִין לְבָנָיו מַטְבֵּחַ, בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם הַמְרַצֵּחַ, וְאֵ֗לֶּה שְׁמ֛וֹת הַיִּלֹּדִ֥ים ל֖וֹ:
רִצַּצְתִּי פַּרְשַׁנְדָּתָא דַלְפוֹן אַסְפָּתָא, פּוֹרָתָא אֲדַלְיָא אֲרִידָתָא פַּרְמַשְׁתָּא, אֲרִיסַי אֲרִידַי וַיְזָתָא, וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ:
שָׁלַלְתִּי שֹׁלְלַי וְאָרִיעַ רֵעַ, כִּי עָלָה מִשְּׁאֹל אֶבְיוֹן גֹּוֵעַ, וַיְמַלֵּט עָנִ֣י מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝יָת֗וֹם וְֽלֹא־עֹזֵ֥ר לֽוֹ:
תִּכָּתֵב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְלִבְנֵי בָנִים תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן, וְכָל־הַמַּזְכִּיר אֹתָהּ יָרֹן, אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ:
סימן: אני יהודה
אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ, וִימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה שִׁמְרוּ, וְעִם שִׂמְחַתְכֶם הָאֶבְיוֹנִים זִכְרוּ, וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ:
נִסֵּי אֵל מֵאָז נְשָׂאוּנִי, וּבְנִבְכֵי הַיָּם הֶעֱבִירוּנִי, וְלָכֵן כִּלְיוֹתַי יִסְּרוּנִי, דּ֤וֹם ׀ לַיהֹוָה֮ וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ:
יוֹם צֵאת פַּרְעֹה אַחֲרַי, לִטְרוֹף כְּאַרְיֵה עֲדָרַי, נִצְּבוּ כַּחוֹמָה מֵימֵי מִשְׁבָּרַי, וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ:
יָצָא צָר אַחֲרֵי עַם קְדוֹשׁוֹ, וַיִּשְׁלַח צוּר עֲנָנוֹ לְהַפְרִישׁוֹ, לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ:
הֶעֱבִירוֹ בַיַּבָּשָׁה וְצָרָיו הֶחֱרִיד, בֵּינוֹ וּבֵין רוֹדְפָיו הִפְרִיד, וּלְתַחְתִּיּוֹת מְצוּלָה אוֹתָם הוֹרִיד, חֹקְקִ֥י בַסֶּ֖לַע מִשְׁכָּ֥ן לֽוֹ:
וּבְשׁוּב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ, נִטְבַּע פַּרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנוֹ, כִּי הַיָּם הִכְבִּיד מַרְכְּבוֹת גְּאוֹנוֹ, וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ:
דַּהֲרוֹת אַבִּירִים בְּאַדִּירִים נָֽפְלוּ, וְכַעוֹפֶרֶת בְּמַיִם רַבִּים צָֽלְלוּ, וְדֹרְשֵׁי יְהֹוָה שְׁמוֹ יְהַלְּלוּ, בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ:
הֶרְאָנוּ יָדוֹ הַנִּפְלָאָה, עַל שְׂפַת הַיָּם נוֹרָאָה, אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה, בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ:
דְּגָלִים עָֽבְרוּ בַיַּבָּשָׁה, וְלִפְנֵיהֶם אֵל נַעֲרָץ בִּקְדֹֻשָּׁה, אָז שׁוֹרְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה, מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה:

Lecture de la Meguila

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִקְרָא מְגִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עִם כָּל הַמִּצְוֹת הַכְּלוּלוֹת בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
לפני קריאת המגילה החזן מברך מעומד, וגם הקהל יעמדו בשעת הברכה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּֽנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בליל פורים שמברך ברכת "שהחיינו", יכון בברכת שהחיינו לפטור סעודת פורים ומשלוח מנות
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
קוראים את המגילה
אחר קריאת המגילה גוללה ואחר כך מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַאֵל הָרָב אֶת־רִיבֵֽנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵֽנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵֽנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אֽוֹיְבֵֽי נַפְשֵֽׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל־צָרֵיהֶם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ:
אחר כך אומרים:
אָרוּר הָמָן, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי.
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר.
אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל. וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב: שלש פעמים
ואומרים ואתה קדוש והחזן אומר קדיש תתקבל, שיר המעלות לדוד, לולי ה' שהיה לנו ואח"כ שיר למעלות, אשא עיני, ואומרים קדיש יהא שלמא, ברכו, ועלינו לשבח

Le jour de Pourim

מתפללים כמו כל יום חול ואומרים בהודאה על הנסים, ולאחר העמידה יהי שם וחצי קדיש, ומוציאים ס"ת וקוראים ג' עולים, ונוהגים לחזור על הפסוק האחרון פעם נוספת להשלים לעשרה פסוקים:
וַיָּבֹ֖א (שמות יז ח) עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃ וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃ לוי וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃ וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃ וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃ ישראל וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהֹוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃ וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃
ואומר החזן חצי קדיש, אשרי, ובא לציון עד מעתה ועד עולם, וקורין המגילה בברכותיה לפניה ולאחריה. אחר המגילה אומרים ואתה קדוש, קדיש תתקבל, יהללו, ומחזירין הס"ת למקומו, ואומרים בית יעקב, שיר של יום, הושיענו, למנצח על אילת השחר, קדיש יהא שלמא, וגומרים קוה כשאר ימים:
קודם שיתן מתנות לאביונים יאמר
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵֽינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת מַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיֹנִֽים שֶׁתִּקְּנוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר לִיתֵן בְּיוֹם זֶה שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עַנִיִים. לְתַקֵּן שֽׁוֹרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
קודם שישלח מנות יאמר
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵֽינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת מִשְׁלֹ֤חַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ שֶׁתִּקְּנוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר לִשְׁלוֹח בְּיוֹם זֶה מָנוֹת לְאִישׁ אֶחָד. לְתַקֵּן שֽׁוֹרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
קודם הסעודה יאמר
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵֽינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת סְעוּדַת פּוּרִים בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה לְתַקֵּן שֽׁוֹרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: